#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דבר שזרקו לאשפה האם מותר לטלטלו ?	זרקו בשבת מותר, מע&quot;ש אסור.	<br/>שבת דף קכה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 האם מותר לטלטל מטלניות שאין בהם ג' על ג' ?	אסור.	<br/>שבת דף קכה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ארבע וחמש קופות דאמרן דמפנים, ומהו אבל לא את האוצר?	לר&quot;ח ד' מאותו שיש בו ה', וה' מאוצר גדול. אך לא יגמור משום אשוויי גומות. ולא באוצר היינו ולא מאוצר שלא הסתפק ממנו ומטעם מוקצה כר' יהודה.</p><p dir='rtl'>לשמואל ד' וה' כדאמרי אינשי, ולא באוצר היינו שלא יגמור הכל משום אשוויי גומות.	<br/>שבת דף קכה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיסויי קרקעות וכלים באיזה אופן ניטלים ומדוע ?	בשל קרקע בעינן בית אחיזה, ובשל כלים דעלמא לא [וסגי במה שיש עליהם תורת כלי], ובשל כלים המחוברים לקרקע או בתנור מח' תנאים אי בעי בית אחיזה גזירה אטו קרקע אם לא.</p><p dir='rtl'>ואמר ריו&quot;ח דכ&quot;ז כשיש תורת כלי עליהם, דאל&quot;כ אסור לטלטלם מצד מוקצה.	<br/>שבת דף קכה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנור הנתון ע""פ הבור ולא בקרקע מה דינו?&nbsp;<div>ומאי דרשינן מקרא ד'יותץ', ו'טמאים יהיו לכם'?</div>"	לר' יהודה רק אם ניסוק מכח היסק קרקעית הבור טמא, לרבנן בכל עניין טמא ואף ע&quot;ג גמל. ואף לר' יהודה אם הוסק פעם אחת ע&quot;ג קרקע טמא גם ע&quot;י גמל.</p><p dir='rtl'>ר' יהודה דריש מקרא ד'יותץ'. ורבנן אמרי דהוא לרבותא, דקמ&quot;ל דאף כה&quot;ג טמא ול&quot;ח מחובר לקרקע.</p><p dir='rtl'>רבנן דרשי מקרא דטמאים יהיו לכם, ור' יהודה מפרש לה לאחר שהוסק פעם אחת ע&quot;ג קרקע.	<br/>שבת דף קכה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אבן שבקירויה, ואבן שע&quot;פ חבית, ומה החילוק ?	שבקירויה קשורה שאם ימלאו אינה נופלת ממלאים, ואם נופלת אין ממלאים.</p><p dir='rtl'>אבן שע&quot;פ חבית בשוכח מגביה והיא נופלת. במניח מח' אי נעשה הכל בסיס, או דמטלטל להדיא.</p><p dir='rtl'>ואמרינן דלמ&quot;ד דהיא מוקצה ל&quot;ד לאבן שבקירויה דהיא קשורה ונעשית כלי. ולמ&quot;ד דמטלטל מה דבקירויה בעינן קשירה, הוא משום דאל&quot;כ בטלה מתורת כלי, שהרי אינה ראוייה למלאות בלא שתיפול.	<br/>שבת דף קכה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם המחלוקת באבן שהניחה ע&quot;ג חבית, והיכן פליגי עד&quot;ז ?	אי סגי במעשה זוטא כהנחה ע&quot;פ חבית, או בעינן מעשה רבה. וה&quot;נ פליגי במעשה דרבי שאמר להכין נדבך של אבנים, אם אמר להם לשפשפן דמהני ע&quot;י מעשה זוטא להתיר טלטול, או להכינם לישיבה, דאסור לטלטלם בלא מעשה גמור, וישבו עליהם בלא טלטול.	<br/>שבת דף קכה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעשה דרבי שאמר להכין דבר לישיבה, במה היה? (3)&nbsp;<div>ומה הצריכן רבי ? (3)</div>	י&quot;א בלבנים, וי&quot;א סוואר של קורות, וי&quot;א גשוש של ספינה. [והחולקים ס&quot;ל דבגשוש הוא מקפיד והו&quot;ל מוקצה מחמת חסרון כיס].</p><p dir='rtl'>וי&quot;א דסגי במחשבה בעלמא, וי&quot;א דהצריכן מעשה קטן לשפשפן, וי&quot;א דא&quot;ל להכינם לישיבה שלא יצטרכו לטלטלן בשבת, דמעשה קטן ל&quot;מ.	<br/>שבת דף קכה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הזמורה צריכה קשירה בטפיח ? (3)	לס&quot;ד מטעם מוקצה ודלא כרשב&quot;ג דא&quot;צ לקשור חריות של דקל.</p><p dir='rtl'>למסקנא אמרו דאף לרשב&quot;ג ובזמורה המחוברת לארץ ותוך ג' טפחים דאין בו איסור משתמש באילן.</p><p dir='rtl'>או דצריך לחבר גזירה שמא יקטום.	<br/>שבת דף קכה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין עשיית אוהל בתחילה בגג?&nbsp;<div>ובמחיצה? ומ""ש פקק החלון?&nbsp;</div><div>ומה דין תוספת בעלמא ?</div>"	בגג - עשייה בתחילה אסורה, והוספה לר&quot;א אסורה לרבנן מותרת.</p><p dir='rtl'>במחיצה שאינה של קבע הכל מותר, בשל קבע כפקק החלון דינו כגג. 	<br/>שבת דף קכה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מטלטלים בשבת קרומיות של מחצלת ומדוע ?	מטלטלין, דעושים מעין מלאכתן ראשונה.</p><p dir='rtl'>דמלאכת המחצלת לכסות עפר, וזה ראוי לכסות טינופת.	שבת דף קכה		
